עזבון המנוח אחמד זבידה ז"ל ואח' נ' עזבון המנוח מחמוד יאסין ז"ל ואח' - פסקדין

ותביעה שכנגד

פסק דין

1.תוקפו ותוכנו של הסכם חליפין במקרקעין שנערך בשנת 1981 הוא שבמוקד המחלוקת בתביעה ובתביעה שכנגד שהגישו הצדדים בתיק זה.

רקע

2.התובעים הינם יורשיו של המנוח אחמד זבידה ז"ל אשר הלך לעולמו ביום 21/9/69 (להלן המנוח "זבידה"). התובעת 4 (להלן "פהימה") הינה אלמנתו של המנוח זבידה ושאר התובעים הינם ילדיו (התובעים 6, 7 הינם עזבונותיהם של שניים מילדי המנוח זבידה). למנוח זבידה היתה עובר לפטירתו בעלות על מספר חלקות מקרקעין ובהן גם מחצית מחלקה 33 בגוש 19378 מאדמות עראבה (להלן "חלקת זבידה"). חלקה זו מצויה בשטח אשר שימש בעבר כאזור צבאי שהיה מוכר כשטח אש 9. האזור בו מצויה חלקת זבידה מוכר גם כאדמת אל-מאל.

3.הנתבעים (שהם כאמור גם תובעים שכנגד) הינם יורשיו של המנוח מחמוד יאסין ז"ל, שהלך לעולמו ביום 6/11/84 (להלן המנוח "יאסין").

יורשיו של המנוח יאסין הינם בנו רשיד יאסין (נתבע מס' 1) ושני נכדיו, בכר יאסין וג'עפר יאסין ז"ל, שהם בניו של בנו חאלד יאסין ז"ל. יורשו של ג'עפר יאסין ז"ל הינו הנתבע 2, בכר יאסין.

המנוח יאסין היה הבעלים של מקרקעין הידועים כגוש 19394 חלקות 8, 17 ו-53, ואשר מצויים בבקעת בית נטופה (להלן "חלקות יאסין"). האזור בו מצויות חלקות יאסין ידוע בקרב תושבי האזור גם כאדמות אל-בטוף. עוד יצוין כי למנוח יאסין היו זכויות גם באדמות אל-מאל, בקרבת חלקת זבידה. גם חלקת זבידה וגם חלקות יאסין הינן חלקות המיועדות, על פי תכנית המתאר, לייעוד חקלאי ושימשו עד כה לגידולים חקלאיים בלבד.

4.אין חולק כי בשנת 1981 נוהל משא ומתן בין המנוח יאסין לבין חלק מיורשי המנוח זבידה, שבסיומו נערך ונחתם בין הצדדים הסכם חליפין. מדובר בהסכם מיום 4/4/81 שנערך ונחתם בכתב יד בשפה הערבית (צורף כנספח ו' ל-נ/14) (להלן "ההסכם").

ההסכם נוסח ונכתב על ידי בנו של המנוח יאסין, עו"ד חאלד יאסין ז"ל. על ההסכם חתמו המנוח יאסין, וכן פהימה זבידה - אלמנתו של המנוח זבידה, התובעת מס' 4 וחסן, אחד מבניו של המנוח זבידה, הוא התובע מס' 5. שאר יורשיו של המנוח זבידה אינם חתומים על ההסכם.

5.במבוא להסכם נאמר:

"שני הצדדים הסכימו, הצהירו, והתחייבו לערוך עסקת חליפין, לפיה יעביר הצד הראשון המנוח (יאסין - ר', ס'), לצד השני (יורשי המנוח זבידה – ר', ס') את שלושת החלקות (חלקות יאסין - ר', ס') ובמקביל הצד השני מעביר לצד הראשון את חלקתו המצוינת לעיל (חלקת זבידה)".

בהמשך נקבעו הוראות מפורשות בדבר ביצוע העסקה. בין היתר נקבע בסעיף 3 כי יורשי המנוח זבידה מתחייבים לנקוט בכל הצעדים הדרושים לרישום חלקת זבידה על שמם "כך שיהא ניתן להעבירה על שם הצד הראשון [...]".

עוד נאמר בהסכם בסעיף 7 כי "כל צד ישא בהוצאות רישום חלקתו שתועבר אליו על פי הסכם זה".

6.למרות האמור בהסכם, לא דווח לרשויות המס, לא שולמו מיסי רכישה או שבח ומעולם לא בוצעו השינויים הנדרשים במרשם המקרקעין. עם זאת אין חולק כי לאחר חתימת ההסכם החלו בני משפחת זבידה לעבד את חלקות יאסין שבאל-בטוף, ואילו בני משפחתו של המנוח יאסין החלו בעיבוד חלקת זבידה שבאל-מאל.

כחלק מהפעולות לעיבוד חלקת זבידה, נטעו בני משפחת יאסין בחלקת זבידה עצי זית. חלקת יאסין שבאל-בטוף שמשה את בני משפחת זבידה לגידולים עונתיים בלבד .

7.בשנת 2000 דרשו בני משפחת זבידה לשוב ולתפוס חזקה בחלקת זבידה. משדרישתם נדחתה על ידי הנתבעים, הגישו תביעה לבית משפט השלום בחיפה (ת.א. 20628/00). בתביעתם עתרו להורות על סילוק ידם של הנתבעים מחלקת זבידה. בכתב התביעה לבית משפט השלום לא נזכר ההסכם כלל ועיקר, אלא נטען כי הנתבעים פלשו לחלקה. בכתב ההגנה שהגישו הנתבעים נטען כי הנתבעים מחזיקים בחלקת זבידה מכוח בעלותם בחלקה וכי הזכויות בחלקה הועברו לידיהם על פי הסכם החליפין (נספחים ה', ו' ל-ת/7).

8.תביעתם של התובעים לבית משפט השלום נמחקה, ובקשתם לביטול החלטת המחיקה נדחתה, תוך שבית המשפט הפנה את הצדדים לנקוט בהליך מתאים בבית משפט זה. בעקבות כך הוגשה התביעה הנוכחית.

9.בכתב התביעה בתיק זה (ההתייחסות הינה לכתב התביעה המתוקן שהוגש ביום 20/12/06) עותרים התובעים להצהיר כי הסכם החליפין הינו "בטל ומבוטל" וכי הינם בעלי זכויות הבעלות בחלקת זבידה. לחילופין, מבוקש להצהיר כי ההסכם מחייב רק את החתומים עליו, דהיינו את התובעים 4 (פהימה) ו-5 (חסן).

הנתבעים מצידם הגישו כתב הגנה וצרפו לו כתב תביעה שכנגד. הנתבעים טוענים כי הסכם החליפין הינו הסכם תקף ועל כן עותרים הם למתן פסק דין המצהיר על זכותם בחלקת זבידה וכן ליתן צו לאכיפת ההסכם.